המסתננים

בעברית נהוג להשתמש במושג "מסתננים" כדי לתאר חדירה דרך גבול מדיני לשם ביצוע מעשה טרור. גם המקבילה האנגלית של המושג, infiltrators, מתארת חדירה עוינת מעבר לקווי אויב או התגנבות למטרת ריגול, הפיכה או השתלטות הדרגתית. לאחרונה השתרש הביטוי ביחס לאפריקנים שחצו את הגבול מאפריקה לישראל, ולצד כינויים אחרים כמו פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה הוא ממלא תפקיד חשוב בדיון על מעמדם ועתידם. בהקשר של מבקשי המקלט, המושג "מסתננים" מקבע את מעשה חציית הגבול ומותיר את מושאיו כסובייקטים לימינליים, שנותרו לכודים, לא שם ולא כאן, אזרחים של שום מקום.

התערוכה "המסתננים" מתבוננת במצב המקומי והגלובלי של מבקש המקלט או הפליט דרך עבודות שנעשו בהשתתפות קהילות של מבקשי מקלט בארץ ובעולם. אך שם התערוכה משחק כאן תפקיד כפול, כיוון שהוא מבקש להתבונן על האמנות המוצגת בה כמעשה של הסתננות. האמנים מנסים לחתור תחת הסטריאוטיפים הקיימים באמצעות פרקטיקות שונות של שיתוף והשתתפות, ולערער את האופן שבו אנחנו תופסים את המצב המורכב של מבקש המקלט או הפליט. האמנים מסתננים אל תוך המרחב הציבורי והקהילתי כפורעי חוק או מרגלים ערמומיים, וחודרים דרך קו הגבול הדק שבין מציאות לפיקציה כדי לבחון ולערער את יחסי הכוחות השולטים במרחב ומגדירים אותו. הם מחפשים את הסדקים שבין הדיכוטומיות, מרחבי הביניים שבין נקודות המחלוקת, ושוהים בתוכם.

העבודות בתערוכה משקפות  אופני השתתפות שאינם חוששים לעורר קונפליקטים ולהלך על הגבול שבין האתי לאסתטי. באמצעות ארבעת פרויקטים אלה, כמו גם באמצעות שיחות, הדרכות וסיורים עם המשתתפים השונים- מבקשי מקלט, תושבי דרום תל אביב, אמנים ופעילים, התערוכה חוקרת גם את אופני הייצוג והתצוגה של אמנות השתתפותית ואת מגבלותיה, לצד היחסים בין אמן לקהילה ולקהל.

להמשך קריאה

פרוייקטים

קבוצת החשיבה גאנה

קבוצת החשיבה גאנה (כריסטופר רובינס, ג'ון יואינג ומריה דל כרמן מונטויה מארצות הברית) נוסדה ב-2006, ומאז הקימה רשת עולמית של קבוצות חשיבה שמייצרות אסטרטגיות לפתרון בעיות מקומיות בעולם ה"מפותח". הרעיון הראשוני שלהם היה שקבוצות חשיבה במה שנחשב ל"עולם שלישי" יציעו פתרונות לבעיות של "העולם הראשון", כדרך לחשוף הנחות יסוד ויחסי כוחות בין- תרבותיים. בהמשך התברר שהתהליך יכול להפגיש בין קבוצות בקונפליקט ולייצר בריתות לא צפויות.

במסגרת הפרויקט שיצרו ל"מסתננים", קבוצות חשיבה של מבקשי מקלט מאריתראה וסודאן  הציעו פתרונות לבעיות של ישראלים תושבי דרום תל אביב, ולהפך. התהליך נמשך כמה חודשים, וכלל שיחות עם עשרות תושבים ופליטים בדרום תל אביב שהעלו בעיות שונות, החל בגני כלבים מלוכלכים וכלה בגזענות. הפרויקט מוצג בתערוכה באופן שמנסה להתחקות אחר התהליך, כמיצב, תיעוד וידיאו וסדרה של סדנאות וסיורים שמניעים אנשים מן הגלריה אל המרחב הציבורי הדרום תל אביבי ובחזרה. פסל נייד על תלת-אופן מתפקד כמקום מפגש ותחנת עבודה שממשיכה להקליט בעיות ולשדר פתרונות בגלריה וברחבי העיר, בזמן התערוכה ואולי גם אחרי שתסתיים.

הפרויקט נוצר בשיתוף עם מעין שלף

אחראית קשרי קהילה: יעל רביד

הגינה האנכית בשיתוף קולקטיב אונייה- מנבטה לסביבה עירונית

הסיור בנווה שאנן בשיתוף ניסן אלמוג

משתתפים:

קבוצת החשיבה הסודנית

אדם אחמד, אדם ארבב, אחמד מירסל אדם, אנוור סולימן ארבב, ארבב אבקר, בשור מוחמד סלח, ג'מל עומר, זכריה מוחמד עבדאללה סלח, חסן בוטורה רחימה, חסן אחמד שקור, ימן אדם, מוחמד הרון אבקר, נורלדין מוחמד אדם, עדיל אלדאו

קבוצת החשיבה האריתראית

ביניים גיקידן, הבטום קילפום טספמרים, סולומני מוחמד, סמרוויט סולומון, פוליפוס טספיי, שידן קיטאי, תומאס גברב, תקליט מיכאל

קבוצת החשיבה הישראלית

אור לוי, יעל בן יפת, מעין רביד, סופי מנשה, עברי באומגרטן, רוברט אונגר, רחל פריאל, שירה דושי ואחרים.

קראו עוד

דילוג לתוכן