נונפיניטו: סיורים בתערוכה
אירה אדוארדובנה - חמישי ה-28.9 בשעה 18:00נונפיניטו 2023, תערוכת הסיום של אמני תכנית הרזידנסי של ארטפורט, מציגה פרויקטים ורעיונות חדשים שצמחו בשתי קומות הסטודיואים של ארטפורט במהלך השנה האחרונה. במסגרת התערוכה, נקיים סיורים בהנחיית האמנים המציגים:
אירה אדוארדובנה – חמישי ה-28.9 בשעה 18:00
אבנר פינצ׳ובר – שישי ה-13.10 בשעה 12:00
הלל רומן – שבת ה-21.10 בשעה 11:00
יעל אפרתי – חמישי ה-26.10 בשעה 18:00
חן כהן – שישי ה-3.11 בשעה 12:00
לי נבו – שבת ה-11.11 בשעה 11:00
מאז השנה הראשונה מוצגת בסוף שנת הפעילות של התוכנית תערוכת "נונפיניטו", שהשאילה את שמה מסדרת פסלים לא גמורים של כמה מאמני הרנסנס, ביניהם מיכלאנג'לו ודונטלו, ומשמשת לתיאור הרצון המודע להציג רעיונות בשלבים שונים של הפיתוח שלהם. במובן זה "נונפיניטו" אינה תערוכת גמר או תערוכת סיכום, אלא תערוכה שמטרתה לאפשר רעיונות וניסיונות שהם המשך טבעי של מה שהתרחש בחדרי הסטודיו בשתי הקומות העליונות בבנין.
אירה אדוארדובנה חוזרת לרגע בו מכרו הוריה את דירתם באוזבקיסטן. בכסף המועט שקיבלו הם קנו הדפסים של צייר סובייטי ורובה ציד עתיק בתקווה למכור אותם בישראל ולרכוש לעצמם ביתם החדש. שלושים שנה מאוחר יותר חוזרת אירה לפריטים שלא נמכרו מעולם ומנסה לשוב ולהפוך אותם לאמנות ששווה כסף, להחזיר להם ולהוריה את הערך שאבד להם.
יעל אפרתי מזקקת זיכרון אורבני מהרגעים האדריכליים והאנושיים שמרכיבים אותו – בשטיח הכניסה בסוף הרמפה המובילה לדירה מוטבע המפתח שהושאר לאורחים; על הסורגים מצופי הגרפיט נותרו סימני הידיים של הילדים שנתלו עליהם; ערימות של אוכל חתולים מחכות בפינה לבעלי הבית האמיתיים של הרחובות האלו.
חן כהן בודקת את האפשרויות הגלומות בחומר לעומת הצילום המלווה אותו. לצד צילום המתחקה אחר תנועות טיפוליות ללא מטופל, היא מציגה עבודות פיסול חדשות המתחקות אחר אלמנטים שמקיפים אותה – כד, מתקן תלייה, חלקי הגוף שלה עצמה – תוך ריקונם מכוחם ומשמעותם.
לי נבו מייצרת תא טפילי, שמתלבש על קירות הגלריה ומייצר מעין מרחב אחורי שמתפקד גם כתא וידוי, ומאפשר חוויה פרטית בתוך חלל הגלריה הציבורי.
אבנר פינצ'ובר מבקש להמיר אנרגיה אחת באחרת, לפרוץ גבולות פיזיים ונפשיים. הוא זורק כיסאות על קיר, אבן על זכוכית, יורה נורות פלורסנט על קווי מתח גבוה, דוחק את חלונות הממ"ד בקומה שלא נבנתה, מרסק את גופו כנגד קיר גבס. רגע המגע הוא רגע ההתפוצצות, ורגע ההתפוצצות הוא רגע של התענגות ושל שינוי – מעבר מאנרגיה אחת לאחרת, מחום לאור, מתנועה לשבר.
הלל רומן בנה מכשיר שמציג דימויים. זה אחר זה הם מופיעים, זורחים בצבע ירקרק, בדומה למכ"מ או מכשיר ראיית לילה, ואז – נמוגים ומוחלפים בדימוי חדש, זוהר יותר. בדומה לרישומי הפחם של הלל, שטף הדימויים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, מעלה באוב, או אולי חולם שוב ושוב, על מחוז חפץ מרוחק, על עיר אוטופית שלא ברור אם הצופה מתקרב אליה או בורח ממנה.
הסיורים יתקיימו בעברית.
