נועה גור – מארווה אל שרביני

שלוש עבודות וידיאו בתמיכת ארטפורט

שלוש עבודות וידיאו בתמיכת ארטפורט של האמנית נועה גור, שנוצרו לאורך השנים בהמשך לתקרית הדקירה של מארווה אל שרביני.

2016, מיצב וידאו דו ערוצי, 02:29, דקות סאונד, צבע.

תלמידים שמעמדם האזרחי פְרֵקרי, משוטטים בחשיכה במוזיאון תל אביב הסגור. אלו הם בני ובנות מהגרי עבודה ופליטים המתגוררים בעיר. הם מתבוננים בפסלים באמצעות פנסים רבי עוצמה, אותם הם מכוונים אל תיבות התצוגה. זו בשעה שהם מסתירים את פניהם שלהם בפני הצופה המוכה בסנוורים: הצופה בוידאו בו הם דיוקנאותיהם מופעים. הפסל נראה לתלמידים אך לא למתבונן בעבודת הוידאו, וצילו המונפש, ממוסגר בצילה של תיבת התצוגה מוטל על הקיר הנגדי של מיצב הוידאו, כאשר הקרנה האחת מפעילה את האחרת. העבודה הופקה בסיוע ארטפורט ומוזיאון תל אביב.

ארט דובאי
וידאו, 2014, 04:30 דקות, סאונד, צבע.

בעבודת הוידאו מספר גלריסט אנקדוטה שאירעה לו ביריד האמנות, במהלכה התערבו מנהלי היריד בארחד המוצגים, פסל בצורת גלובוס וביקשו לבצע שינויים במפת העולם המוצגת בו. הדרישה עלתה בעקבות ביקור לילי שנערך ביריד. דווקא שם, כשהאורות כבויים ותנאי הראות לכאורה מגבילים, מתעצבים התנאים לנראות הדברים באור יום.

זהות קולקטיבית
2014,  03:29 דקות. סאונד, צבע.

האמנית בוחנת מודל מסורתי — של למידה מתוך צפיה והעתקת ציורים במוזיאון. אותם התלמידים לומדים כיצד להסתכל על אמנות על ידי רישום עבודות מאוסף המוזיאון. הסטטוס הלא מוגדר שלהם בחברה הישראלית מקבל לפתע נראות מוחשית כשהילדים רושמים ציורים מתוך קאנון של אמנות שנקבע על פי רעיון אידיאולוגי של סדר חברתי. המדריך הקולי (לילדים) הרשמי למבקרים במוזיאון משמש את הילדים בתרגיל בו עליהם לרשום ציור של נחום גוטמן מתוך שמיעה בלבד כשגבם מופנה ליצירה. שני שחקנים ממחיזים את דמויות הפֵלחים הנראות בציור, כשהם מדברים בתסכית בעברית עם מבטא  ערבי כבד ומעושה.