נועה גור – הרגעים הראשונים של מרווה אל שרביני

הרגעים הראשונים של מרווה אל שרביני

היצירה הרגע הראשון של מרווה אל־שרביני, מתייחסת לפשע שנאה שהתרחש באולם בית משפט בגרמניה בשנת 2009: מרווה אל־שרביני, אישה צעירה ממוצא מצרי, נרצחה בשמונה עשרה דקירות סכין במהלך משפט שבו העידה על תקרית גזענית. רוצחה היה האיש שנגדו העידה לאחר שנפסק לו קנס כספי על העלבה. במהלך ההתקפה הפתאומית, נדחף בעלה של אל־שרביני בינה לבין התוקף על מנת להגן עליה, וכתוצאה מכך ספג גם הוא שש עשרה דקירות במאבק עם האיש. בסופו של דבר הוא התמוטט כאשר שוטר ירה בברכו, לאחר שטעה וחשב אותו לרוצח עצמו.

המאורעות הקשים מעוררים שאלות מטרידות שלא הועלו בזמן אמת בעת הדיווח באמצעי התקשורת של גרמניה: איך הגיעה סכין לאולם בית המשפט? כיצד התאפשר לתוקף לדקור את קורבנותיו שוב ושוב, בחלל קטן ומאוייש, בתוך בניין ממלכתי עד לתוצאה הקטלנית? מדוע נורה אחד הקורבנות על ידי המשטרה ולא התוקף? השאלות הללו נותרו במידה רבה לא פתורות, שעה שתביעתה של משפחת אל־שרביני נגד בית המשפט בעיר דרזדן נדחתה מאז ועד היום שלוש פעמים.

עבודתה של גור החלה במחקר מקיף אודות השתלשלות האירועים סביב הרצח בבית המשפט באמצעות ראיונות, קריאת עדויות ומידע משטרתי מסווג. בהמשך ייצרה בעזרת קבוצה של פרפורמרים שיחזור מבוים של מהלך האירועים על פי הגרסאות השונות בניסיון להתחקות אחר האמת וליצור גירסה קבילה עובדתית של האירוע. העבודה מוצגת בשני ערוצי וידאו לצד תצוגה ארכיבית של פריטים מהמקרה. ערוץ הווידיאו הראשון מתעד את תהליך החזרות אשר במהלכו הפרפורמרים מציגים שיחות המבוססות על העדויות ומתחקים אחר פרשנויות שונות ולעיתים אף סותרות באמצעות שיחזור המאורעות לפי הבנתם ובחינתן של הראיות משטרתיות על מנת לבדוק את תוקפן והיתכנותן.

ערוץ הווידיאו השני הוא תיעוד ערוך של פעולת השיחזור הפרפורמטיבית כפי שהתרחשה במרחב הציבורי, מול משרדי הממשלה בברלין ביום השנה העשירי למותה של מרווה אל־שרביני. השחזור הפרפורמטיבי מבוצע בהילוך אחורי בדיבור ובתנועה, מרגע קביעת המוות ועד תחילתו של הדיון בבית המשפט, במהופך לציר הזמן ולתנועת העוברים והשבים בכיכר.