The Urburb

דפוסי חיים עכשוויים

אנו שמחים להציג גרסה מקומית ומורחבת לביתן שייצג את ישראל בבינאלה האחרונה לארכיטקטורה בונציה. הביתן עבר התאמה לגלריה של ארטפורט, ולתערוכה התווספו גם תצוגה עשירה של חומרי המחקר סביבה, ושל סיפורים קצרים שנכתבו במיוחד עבורה.

ה Urburb הוא יציר כלאיים חדש המתייחס לטשטוש בין האורבני (Urban) ובין ההתפרשות הפרברית (suburb) שמאפיינת את רוב אזורי המגורים בישראל. ה Urburb הוא פסיפס מקוטע הבנוי איים איים, שילוב של עיר גנים גרעינית מראשית המאה העשרים, שיכונים ציבוריים משנות החמישים, ובנייה תאגידית גנרית של העשורים האחרונים.

כמו כלל הבינוי הישראלי העכשווי גם ה urburb אינו סדור אך מתוכנן לעייפה, יציר כלאיים שמבטא את הדרישות הסותרות שעמדו בפני מפעל הבניה הגדול בארץ הישנה-חדשה: ליצור קהילות שוויוניות קטנות ובה בעת לספק את הצרכים של אוכלוסיות מהגרים גדולות ומגוונות; להתפשט במרחב וליישב את כל חלקי הארץ, ובמקביל להתלכד פנימה; להכות שורש באדמה אך לעשות זאת באמצעות מערכת תכנון המוטלת מלמעלה ורואה בפני השטח טאבולה-ראסה, לוח חלק.

הUrburb  אינו רק תופעה ארכיטקטונית אלא גם בבואת הישראליות עצמה: דפוסי פעולה חזרתיים והלכי רוח מקובעים במסגרת שאיבדה את הפשטות, הצמצום ואידיאל השוויון לטובת כלכלת שוק ניאו-ליברלית.

התערוכה חוקרת את הכוחות המנוגדים האלו דרך הפיכת חלל הגלריה למעין אתר בניה. ארבע מדפסות-חול ענקיות משרטטות את סיפורן של מאה שנות בניה ישראליות – מקנה מידה ארצי, דרך העיר והשכונה ועד למבנה הבודד.

המדפסות מציגות ריבוי-תרחישים העוסקים בתכנון – יתר, דפוסים חזרתיים, ופעולות מנוגדות של בניה ומחיקה. הסימנים שנחרטים על פני החול נמחקים ממנו באותה מהירות, באותו אופן שבו התוכניות מונחתות מלמעלה בכפוף לאידיאולוגיות ולתוכניות-אב משתנות. למדפסות מצטרפת עבודת וידיאו וסאונד המתרגמת את דפוסי ה- Urburb לצליל ואור כתיבת נגינה.

בתערוכה בארטפורט מתווספים למדפסות חומרים נוספים המתעמקים בחיים בסביבה הפרברית-אורבנית ובמתגוררים בהם. דרך מודלי D3 של בנייני מגורים גנריים, חומרי מחקר, וארבעה סיפורים קצרים על ״ערי החול״ או החולין הישראליות שנכתבו במיוחד לתערוכה ומוקראים על ידי הסופרים שכתבו אותם: אשכול נבו, שמעון אדף, ג'וליה פרמנטו ואייל שגיא ביזאוי.

Urburb הוא סוג של עירוניות פרברית חדשה, ללא מרכז גרעיני אך עם קצב וחיות משלה. אלו ערי החולין הישראליות, מקומות חסרי קדושה או הילה של מסתורין.  התערוכה מנסה ללכוד את הרגיל והיומיומי שעל פי רוב נעלם מן העין, ובה בעת להטעינו בעומק ובמשמעות המיוחדת הגלומה בו.

במסגרת התערוכה יתקיימו ימי עיון ומפגשים.

נעילה: 9.5.2015

במסגרת התערוכה יתקיימו המפגשים הבאים:

דפוסי חיים יומיומיים וערי החולין – ביום שישי ה 13.3 בשעה 11:00 יערך כנס של מכון מינרבה מאוניברסיטת תל אביב, שיכלול סיור בתערוכה בהנחיית אוצרי רועי ברנד ודיון בהשתתפות חיים יעקובי (אוניברסיטת בן גוריון), אסתר זנדברג (עיתון הארץ), איל שגיא ביזאוי (בצלאל) ונועם יורן (אוניברסיטת תל אביב). ראו הזמנה בהמשך.

אותנטיות הרחוב – ביום שישי ה 20.3 בשעה 12:30 יתקיים כנס של תוכנית התואר השני לתכנון אורבני בבצלאל – דיון ציבורי בהשתתפות אלס ורקבל, רן חקלאי, שמאי אסיף, קרן יעלה-גולן וארז אלה.

urburb from Artport on Vimeo.

קראו עוד
  • אוצרים

    אורי שלום, רועי ברנד, קרן יעלה-גולן.

    אוצרת משנה: עידית קופסקי

  • תאריכים

    3.3.2015 – 9.5.2015

בחזרה לתערוכות

דילוג לתוכן