קווי ראיה

תערוכה קבוצתית

בהיררכיית הדימויים, לדימוי האנלוגי שמור מקום של כבוד. זהו דימוי מרשים, עשיר, בעל עומק, המתפקד כ"ערובה לחזותיות טהורה", כפי שמנסחת זאת האמנית והתיאורטיקנית היטו סטרייל. מעמדו הפריבילגי של הדימוי קשור קשר הדוק למושגים כמו מקוריות, יחידאיות ואיכות. "רזולוציה", כותבת סטרייל, "הפכה לפֶטיש והיעדרה נתפס כסירוס של מעמד המחבר". אבל הטכנולוגיות החדשות שצמחו בעשורים האחרונים פגעו במעמדו של הצילום האנלוגי, כמו גם בסט הערכים המשויך אליו. הדגש על "המקור" וההילה הכרוכה בו הוסט לעיסוק ביכולת ההשתנות וההעתק של הדימוי. הפילם הפך לקובץ דיגיטלי, משאיר אחריו לא רק נוסטלגיה אל החומריות של הסליל אלא בעיקר געגוע להיגיון האנלוגי, על ההמשכיות, החד פעמיות והאינדקסליות הטבועה בו.

אל מול תפיסה אסתטית ותרבותית זו של הצילום האנלוגי כסמן של "כלכלת היוקרה" מחד, ושל אובדן וגעגוע מאידך, מציגה התערוכה 'קווי ראייה' שורה של עבודות עכשוויות בהם אמנים ישראלים ובינלאומיים חושבים מחדש את השימוש בפילם כיום. דווקא בשיאה של מהפכת הצילום הדיגיטלי – ואיתה, הקושי לייצר ייצוג יציב של המציאות –מציגות עבודות אלו עמדה חדשה. עמדה זו תופסת את הפילם כ"חומר ביקורתי": ההיסטוריה הכרוכה בו והאסתטיקה המזוהה עימו משמשים כאן כאמצעי לרפלקסיה על תהליכים חברתיים ותרבותיים עכשוויים. זוהי אינה פטישיזציה של החומר עצמו – רוב העבודות נועדו מלכתחילה לעבור המרה דיגיטלית – אלא שימוש באופיו של הפילם כנשא של זמן וכרשם של מקום, על מנת להאיר אספקטים שונים באופן שבו אנחנו חווים, זוכרים ורוכשים ידע כיום. הפואטיות, הצבעוניות ו"האלכימיה של הנסיבתיות" (כפי שכינתה זו האמנית טסיטה דין) שאבדו עם המעבר לצילום הדיגיטלי מגויסים מחדש לטובת מבט שוהה ומשתהה על כמה מהנרטיבים הגדולים של המודרניות – לאומיות, קפיטליזם וקידמה – אותה מודרניות שהדימוי האנלוגי מזוהה עימה כל כך.

העבודות ב'קווי ראייה' מתמודדות עם הפערים הבין-דוריים ומשבר המשמעות שנוצרו עם המעבר מהצילום האנלוגי לדיגיטלי באמצעות מבחר אסטרטגיות. הן מציגות מתח לא פתור בין הטכנולוגיות השונות, משלבות בין מציאות ובדיון ויוצרות נרטיבים היסטוריים חלופיים. העקבות שמשאיר האור בסרט וסדרת ההתרחשויות שהוא מבטא משמשות כאן כדי ליצור תמונה מורכבת של הדינמיקה בין המציאות ובין ייצוגיה. עבודות אלו לא שואפות לייצר טוטאליות של משמעות, לסמן רצף של פעולות או לבצר את מעמדו של המחבר הבודד. קווי הראייה שלהן כבר לא מקבילים. הדימוי שהן מייצרות מבקר את "החזותיות הטהורה" של הצילום האנלוגי לא פחות מאשר מייצר אותה באמצעות ריבוי קולות, חיתוכים מפתיעים וסיפורים חדשים.

התערוכה מתקיימת בתמיכתה האדיבה של קרן משפחת אוסטרובסקי ומשכן האמנים בהרצליה.

קראו עוד
  • אמנים

    איתן אפרת וסירה פויגל ברוטמן, אדוארד דיקאם, ניר עברון, שרה שווינר וג'סיקה שרה רינלנד

  • אוצר

    גלעד רייך

  • כתובת

    רחוב העמל 8, תל אביב

  • תאריכים

    5.6.2020 – 8.8.2020

  • שעות פעילות

    שעות פעילות התערוכה:

    רביעי וחמישי 12:00-19:00

    שישי ושבת: 10:00-14:00

  • הנחיות

    הכניסה לגלריה תתקיים תחת הנחיות משרד הבריאות:
    הכניסה לגלריה מוגבלת ל 20 איש בזמן נתון.
    הכניסה תחייב חבישת מסיכת פנים (מגיל 7 ומעלה), שמירת מרחק של 2 מטר, מדידת חום ומענה על הצהרת בריאות.
    *בגלריה מפוזרים מתקנים לחיטוי ידיים לשימוש המבקרים.

בחזרה לתערוכות