מרחבים אינטימיים

60 דק'

שלושת הסרטים המרכיבים את תכנית הסרטים "מרחבים אינטימיים" מציגים מערכות יחסים מורכבות בין אדם למקום. על אף השוני הסגנוני הרב ביניהם כולם מציגים גיבורים וגיבורות הפועלים בזמן ומרחב אחרים – כאלו שאינם מצייתים לחלוקות נורמטיביות ובינאריות בין האדם לטבע או בין תרבות לאנושיות. זהו מרחב לא מתורבת, או מתורבת למחצה, שבו הגיוון, היצירתיות וההרס  משפיעים על הסובייקט השוהה בהם. לצד תחושות האינטימיות, הגעגוע והקירבה שעולות מהעבודות, מופיעה גם תחושת פליאה. כל אחת מהן משרה עלינו, הצופים, אווירה אחרת, ומזמינה אותנו להיכנס לתוך עולם שהיגיון מסוג אחר מנחה אותו.

שעה

14:00

תאריך

יום שבת, 28.3

טורנור

יאלדה אפסא
2018 14:23 דק'

עבודתה המהפנטת של האמנית הגרמניה יאלדה אפסא מתעדת קרב שוורים בעיירה קטנה בדרום צרפת. קצף לבן שממלא את זירת הקרב הופך את האירוע לריטואל סוריאליסטי שבו האבחנה בין האנושי והחייתי, כמו גם בין תנועות קרב ותנועות ריקוד, מתערערת. האופן בו משחקת האמנית בין מה שנראה על המסך לבין מה שנשמע מחוצה לו הופך את העבודה למסמך אנתרופולוגי בעל איכות מלאכותית אשר הקדמוני והעכשווי שלובים בו יחדיו. העבודה הוצגה בפסטיבל הסרטים של לוקרנו.

קראו עוד

פלורס

חורחה ג'אקום
2017 27 דק'

נקודת המוצא של סרטו של האמן הפורטוגזי הצעיר ג'ורג' ג'אקום היא אסון טבע: אוכלוסיית האי אזורס (Azores) נאלצת להתפנות בשל התפשטות בלתי מרוסנת של פרח ה-hydrangeas האופייני לאי. שני חיילים, שהקשר האינטימי ביניהם משליך על האווירה החלומית של הסרט כולו, מתעקשים להישאר על האי ולשהות בתוך היופי ההרסני של הפרחים בעוד אחרים מנסים להרוויח מהמצב הקיים. השיטוט הקולנועי באי הופך לרפלקסיה נוסטלגית ופוליטית על תחושת השייכות הטריטוריאלית הקיימת בנו והתפקיד שאנחנו משייכים למקומות שבאנו מהם. בין השאר, הציג הסרט בפסטיבל הסרטים של טורונטו וסן סבסטיאן וזכה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע הניסיוני 25 FPS בקרואטיה.

קראו עוד

אוקיינוס אקוסטי

אורסולה בימן
2018 18:43 דק'

במרכז סרטה של האוצרת והאמנית השוויצרית אורסולה בימן עומדת דמותה של המדענית: דמות מרכזית ביכולת שלנו להעניק פשר למערכות האקולוגיות המקיפות אותנו. המדענית במרכז הסרט מופיעה כסמי (Sami) – כינוי לדמות ילידית מצפון סקנדינביה. על קו המים באזור האיים של צפון נורווגיה היא מפזרת אמצעי הקלטה – הנראים קצת כמו חיות מים שעלו לחוף – על מנת לחקור את המרחב התת-ימי שבו קולות ורעשים משמשים כאמצעי התקשורת העיקרי. הפיגורציה הפוסט-הומניסטית של הדמות הנשית הבדיונית שעומדת במרכז העבודה מבטלת את המרחק הביקורתי בין מושא המחקר, הכלים באמצעותו הוא נחקר והמדענית. בימן מכוונת אותנו אל מודל שבו חדירות, נקבוביות והקשר של הגוף הנשי אל עולם המים נארגים יחדיו על מנת ליצור ידע מסוג חדש. ידע שבו הדימוי והקול נרתמים לטובת חוויה חושית מסוג אחר.

קראו עוד