שני סרטים של דני גל

הקרנה ושיחה

דני גל (ירושלים, 1975) הוא מבכירי אמני הוידאו הישראלים הפועלים כיום. גל מתגורר ויוצר בברלין, ועוסק בעבודותיו בנושאים הקשורים להיסטוריה, זיכרון וטראומה. לצד סרטיו, גל יוצר גם עבודות סאונד, פרפורמנס ומיצבים המשלבים צילום ופיסול. עבודותיו הוצגו, בין השאר, בביאנלה בוונציה (2011), הביאנלה באיסטנבול (2011), הברלינאלה (2014), דוקומנטה 14 בקאסל (2017), ומרכז פומפידו בפריז (2018). פסטיבל סרטי האמנים בארטפורט גאה להציג בבכורה ישראלית שתי עבודות מרכזיות שיצר האמן בשנים האחרונות.

לאחר ההקרנה תתקיים שיחה בין  דני גל ופרופ' רעיה מורג.

שעה

14:00

תאריך

שבת, 18.6.22

העיר הלבנה

דני גל
2018 25 דק'

סרטו של דני גל, אמן ישראלי המתגורר בברלין, נפתח בשוט שבו נראות שתי גלויות: אחת, גלויה שבו נראית שכונת וויסנהוף בעיר שטוטגארט שנבנתה בסגנון הבינלאומי. שניה, אותה גלויה, לאחר שטופלה על ידי התעמולה הנאצית והפכה לכפר ערבי כחלק מהקמפיין הנאצי הן כנגד המודרניזם והן כלפי תרבויות שנתפסו כנחותות. הסרט עוסק בדמותו המורכבת של אחד ממייסדי הציונות, ארתור רופין, שהיה לזמן מה תומך נלהב של רעיון המדינה הדו-לאומית וגם חוקר גזע נלהב, ומתמקד בפגישה שהתקיימה בשנת 1933 בינו לבין הנס פ.ק. גוטנר (Günther), מדען גזע גרמני שמחקריו השפיעו רבות על תורת הגזע הנאצית. גל, שכתב את התסריט לסרט בהתבסס על יומניו של רופין, מחייה אל הגלויות בסוף הסרט, אך הפעם ממקם אותן ביחס להיסטוריה המקומית. "עיר לבנה" הוא החלק השלישי בטרילוגיה שהתחילה עם "לילה וערפל" (2011) והמשיכה עם "כמו ממרחק" (2014) שהוצגו במוזיאון תל אביב בשנת 2014.

צילום: איתי מרום.

קראו עוד

שלוש עבודות לפסנתר

דני גל
2020 34 דק'

במרכז עבודתו של דני גל עומדים שלושה אירועי פרפורמנס מרכזיים מתוך ההיסטוריה של האוונגרד במאה העשרים: העבודה 33'4 של ג'ון קייג' (Cage) – כפי שהוצגה בפני קהל ישראלי בסוף שנות ה-70 (כתגובה ליצירה השקטה פצח הקהל בשירה בציבור); האירוע בו המלחין הרדיקלי ג'ורג' אנתייל (Antheil) עלה לבמה עם אקדח טעון במהלך הופעה בבודפשט ב-1923; והתיעוד הראשון של פרפורמנס הריסת הפסנתר של הקולקטיב ויינר (Wiener Gruppe) האוסטרי מ-1959. שלושת האירועים מוצגים על רקע שחזור עדות של חייל ישראלי המתוודה על מעשה אלימות שביצע בשטחים – מעשה שהוכחש על ידי מפקדיו, אשר קיבלו גיבוי מצד המדינה, שמצידה דרשה להעמיד את החייל לדין בגין התעללות או אי-אמירת אמת. באמצעות החיבור המפתיע בין שני הצירים בהם נע הסרט, גל בוחן את את התפקיד של שתיקה, השתקה והקשבה בפוליטיקה של בניית נרטיבים לאומיים באמצעות פרקטיקת העדות, ושואל כיצד אלימות זוכה לאשרור חברתי.

צילום: איתי מרום.

קראו עוד