תכלת רם עוסקת במדיום הפיסול והמיצב. עבודותיה מתהוות ביחסים שבין חלל נתון ומקום מדומיין המושלח על אותו חלל, ומתממשות כתגובה רעיונית ופורמלית באופי ההצבה. דרך מיפוי התנאים של חלל התצוגה היא מנסחת פעולות וחומרים החולקים את אותו נרטיב. חללי התצוגה בהם היא מציגה מתמקמים בטווח שבין החלל הלבן והמסורתי וחללים אלטרנטיביים כגון בניין מועד להריסה, דירה שכורה, או בניין משרדים.

לאתר הפיזי חשיבות מרכזית בעבודתה; אלמנטים ארכיטקטוניים במבנה, סימני הזמן העוברים עליו, חפצים הנתונים בו והקונטקסט ההיסטורי-תרבותי שלו, הופכים לחלק מהותי ובלתי נפרד במיצב הסופי. באופן זה היא חושפת את הסוביקטיביות של חלל התצוגה, והופכת אותו למיכל עבור שאלות קיומיות. גישתה של רם חושבת על האתר כחומר גלם ומתוך נקודה זו היא מתחילה במלאכת הפיסול.

לצד עבודה עם החלל הספציפי, רם יוצרת אסמבלאז׳ים מחפצים הלקוחים מקטגריות שונות, ובכך מאחה בין זיכרון אישי וקולקטיבי ובין הארעי והקבוע. פעולת הפיסול של רם מורכבת על פי רוב משורה של מחוות סימבוליות: פעולות של הסתרה, שריפה, איטום, וכיסוי מעלות לדיון נושאים תמטיים כמו השהייה וריק. הדואליות הגלומה באינטימיות מחד ובניכור מאידך משתקפת הן בפן האסתטי והן בפן המטפורי, דרכה רם מנסה לגעת בהוויה אנושית קולקטיבית העסוקה בפער בין חיי היומיום ושאלת הפשר המלווה אותם.

רם הציגה כמה תערוכות יחיד בישראל כמו במוזיאון עין חרוד, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב; גלריית המדרשה, תל אביב ועוד. עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים שונים בישראל ובגרמניה. רם קיבלה את פרס עידוד היצירה לשנת 2019. היא בעלת תואר ראשון באמנות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. במהלך לימודיה קיבלה את פרס אילנה אלוביץ', פרס בצלאל (2010) ופרס אליען ס' קופר (2008). היא מכהנת בתפקיד מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים מאז 2013.