רועי מרדכי (נ. ב־1976 בחיפה) הוא צייר ה חי ועובד בדיסלדורף.
עבודותיו של רועי נבנות משכבות על גבי שכבות: הן במפגש ובהנחה זו על גבי זו של שורה ארוכה של מקורות התייחסות, והן ביצירת עבודות חדשות משיירי עבודות קודמות. מקורות ההשראה החזותיים שלו נעים בין עידן הדיגיטל, חפצים תרבותיים־היסטוריים, דימויים מימי הביניים ואף ציורי מערות פרהיסטוריים. התבוננויות יומיומיות וקצב החיים השקט של הסטודיו נשזרים אף הם בפרקטיקה שלו.
התוצאה היא קונסטלציות צפופות של דימויים המתנגשים, רוטטים ומהדהדים. דמויות וחפצים נסחפים חסרי משקל על גבי הבד, משתלבים בצורות מופשטות ובסימנים ספונטניים. כל רכיב שומר על אוטונומיה משלו, אך הצופה נמשך ליצור חיבורים, להטיל סדר ולחפש נרטיב – חיפוש שנועד להישאר ללא פתרון. בין פיגורציה קונקרטית להתפרקותה, המוטיבים של מרדכי חומקים ברגע ההכרה, כמו שברי חלום הנמוגים עם היקיצה.
מרדכי הציג במוסדות שונים, בהם קרן האמנות סקסוניה-אנהלט, האלה; מוזיאון קונסטפלאסט, דיסלדורף; קרן ארתנה KAI10, דיסלדורף; קונסטפראיין MMIII, מנשנגלדבאך; מוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון ישראל, ירושלים; ניר אלטמן, מינכן; גלריה פלוס-ואן, אנטוורפן; גלריה ואן דר גרינטן, קלן; גלריה מאיה, תל אביב; גלריה חוסה דלפואנטה, ספרד; והמרכז לאמנות עכשווית, תל אביב. הוא זכה בפרסים ומלגות ממוסדות כגון קרן האמנות שטיפטונג קונסטפונדס, גרמניה; מפעל הפיס לאמנויות; פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות; ומלגת קרן האמנות לפזיאן, דיסלדורף. מרדכי היה פיינליסט בתחרות האמנות הבינלאומית של קתדרלת קלן. עבודותיו מצויות באוספים ציבוריים ופרטיים, בהם מוזיאון קונסטפלאסט, דיסלדורף; אוסף האמנות העכשווית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מוזיאון פתח תקווה לאמנות; ואוסף פילארה, דיסלדורף.
