אמיר יציב (נ.1972) הוא יוצר סרטים ואמן חזותי המתגורר בתל אביב. כחלק מעיסוקו, יציב מתעניין בנרטיבים מהעבר ובפרשנותם העכשווית, כאשר מעבודותיו וסרטיו עולה תחושת ניכור, דרכה הוא חושף את חוסר האפשרות של אמת היסטורית קוהרנטית אחת. כפי שפועל עיתונאי, היסטוריון או במאי, יציב אוסף שברי סיפורים, שואל שאלות ומלקט פיסות מידע כדי לחזור לסיפור ולזיכרון מסוים ולפעול בתוכו, בניסיון להמחיש משהו מוסתר או מודחק, ובכך ליצור חוויה ביקורתית ובד בבד, פיוטית.
נקודות המוצא שלו הן בעיקר עדות ופרשנותה, והניסיון להציג את שתיהן בו זמנית ללא קונפליקט. מבחינה זו, ההיבט הפרפורמטיבי של השפות מהווה עבורו ככלי מתווך. שילוב המדיום הדיגיטלי בעבודתיו מאפשר לו לנסות לייצר תרבות בדיונית בתוך העדות הספציפית, כפעולה במסגרת מסורת אופוזיציונית של פירוק ובנייה מחדש של הייצוג - לספר את הסיפור מחד, אך לפקפק בו מנגד, כסוג של השתקפות על הפרספקטיבה שלנו על המציאות.
יציב הוא בוגר האקדמיה לאמנות בבצלאל, ירושלים (2008) ו-UDK ברלין (היטו שטייר, 2010). עבודותיו הוצגו במספר תערוכות יחיד ובמספר רב של תערוכות קבוצתיות, ביניהן ב-Tate Modern לונדון, KW ברלין, Van Abbemuseum, הולנד, סרטיו הוקרנו בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם.
