הסיפורים שאנחנו מספרים

משך התכנית: 67 דק'

העבודות בתכנית הסרטים "הסיפורים שאנחנו מספרים" משתמשות באגדות, מעשיות-עם ושמועות כחומר הגלם שלהן. הסיפורים שבעל-פה מהווים מצע שעליו מולחמים יחדיו הממשי והפנטסטי, הפואטי והפוליטי, ובאמצעותם מתגבשת תמונה מורכבת של סביבת חיים נתונה. בין אם מדובר בתיעוד אנתרופולוגי לכאורה, במניפולציה על הפורמט המוכר של סרטי טבע או במשפט מקודד הנועד להניע לפעולה פוליטית, הכוח של הנרטיב משמש את האמנים המציגים בתכנית זו על מנת לספר סיפורים חדשים על גבי סיפורים קיימים: לחשוף את מנגנוני הפעולה של הסיפור, כמו גם את האופן שבו הוא מבנה את תפיסת המציאות שלנו. השאלה מי מספר את הסיפור ומאיזו עמדה הסיפור מסופר, מתגלה כקריטית.

שעה

12:00

תאריך

שישי 27.3.20

אחוזי דיבוק

ברנט ווטאנאבה
2019 5:15 דק'

סרט האנימציה הקצר של היוצר האמריקאי ברנט ווטאנאב מציג שורה של בעלי חיים שרוח אנושית השתלטה עליהם. בכך מתכתבת עבודתו עם היסטוריה תרבותית עשירה של מעשיות המאנישות בעלי חיים. לרוב, מעשיות אלה כוללות מוסר השכל בנוגע למנעד רחב של נושאים. בדומה לאגדות-עם רבות, גם עבודתו של ווטאנאב משתמשת בהומור על מנת ללכוד את תשומת הלב של הצופים ולהפעיל את הדמיון הקולקטיבי. אולם כאן, המונולוגים של הדמויות האקסצנטריות אינם מסתיימים במוסר ההשכל הצפוי.

קראו עוד

מים בוהקים

ג'סיקה שרה רינלנד
2016 9:37 דק'

סרטה של האמנית הבריטית-ארגנטינאית ג'סיקה שרה רינלנד שואב השראה מסרטיה של מארי פילד (Mary Field), חלוצת סרטי הטבע הבריטית שפעלה במחצית הראשונה של המאה ה-20. באמצעות מצלמת 16 מ"מ רינלנד מתעדת את עולם החי העשיר בחבל איברה (Iberá) בארגנטינה, אזור הביצות השני בגודלו בעולם. כמו בסרטיה האחרים, רינלנד משלבת בין מציאות ובדיון: בין אגדות-עם העוסקות במרחב אותו היא מתעדת לבין עובדות מדעיות, ובין שפה פואטית לטון דיבור חינוכי. המחווה לסרטי טבע מוקדמים מאפשרת לרינלנד לתהות על תפקיד הקולנוע בשינויים ההיסטוריים שחלו בייצור ובהפצה של ידע. בין השאר, הציג הסרט בפסטיבל הקולנוע של אדינבורו.

קראו עוד

זה כמו ללכת לאיבוד בהיכל מראות (בכורה)

אמיר יציב
2020 9 דק'

בעבודתו החדשה מלביש האמן הישראלי אמיר יציב קריינות מתוך סרט הטבע הדוקומנטרי "מרחבים לבנים" (White Wilderness) משנת 1958 על דימוי מבוסס מחשב של סירה בלב ים. סרט הטבע, שביים ג'יימס אלגר (Algar) וזכה בפרס האוסקר עבור הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, זכור בעיקר בשל סצנה שבה נראה עדר למינגס (למוסים) קופצים אל מותם מצוק לאחר שעייפו מנדודיהם. שנים מאוחר יותר התגלה שהסצנה הייתה מבוימת: למינגס אינם נודדים ואינם מתאבדים. הם נדחפו אל מותם על ידי צוות ההפקה של חברת וולט דיסני בניסיון ליצור דרמה שתהפוך את הסרט להצלחה מסחרית. ואילו בעבודתו של יציב, הדרמה מובלעת בתוך דימוי הסירה בים, שהפך לא מכבר לדימוי קולקטיבי המגלם בתוכו את מערך יחסי הכוחות הגורמים לפליטות בעידן העכשווי.

קראו עוד

הצאצא מזכיר את ההורה

לינדה סלנדר ואוסקר מנגיון
2015 13:44 דק'

נקודת המוצא של עבודתם של הקולנוענים השבדים לינה סלנדר ואוסקר מנגיון היא שטרות כסף שהודפסו במהלך שנות ה-20 כ"כסף חירום" למקרה של משבר או אינפלציה, או כסף שניתן להשתמש בו במרחבים מובחנים כמו קולוניות או מחנות מעצר. העיצוב המוקפד של השטרות, עיצוב בעל איכות דרמטית שנועד להעביר מסרים ברורים באמצעות דימוי וטקסט, משמש את השניים כדי לעסוק ביחס בין הון לעבודה, האופי האבסטרקטי של כסף, והאופן שבו הוא קשור לזיכרון. העבודה נוצרה במקור עבור הביאנלה בוונציה ומאז הציגה באינספור תערוכות ותוכניות סרטים ברחבי העולם.

קראו עוד

הביטו מקרוב בהרים

אנה ואז
2018 30 דק'

במהלך שנות הדיקטטורה בברזיל, האמן מנפרדו דה סוזנטו (Manfredo de Souzanetto) יצר את הסטיקר "הביטו קרוב בהרים!" במחאה כנגד הרס הטבע באמצעות פעולות הכרייה במחוז מינס-גראס (Minas Gerais)  בדרום מערב המדינה. האמנית הפורטוגזית אנה ואז (Ana Vaz) משתמשת במסר המקודד הזה שהעביר האמן לתושבי האזור על מנת להפנות את המצלמה שלה קרוב ככל הניתן אל ההרים. אבל ההרים בהם היא מתבוננת אינם רק ההרים החלולים

ורדופי הרוחות בברזיל – הרים שתושביהם המקוריים נאצלו להימלט מהם מחשש למפולות – אלא גם לגבעות שבאזור כרייה רחוק משם, בצפון-מערב צרפת. כמו מקבילו הברזילאי, גם אזור צפון קלה (Nord-Pas-de-Calais) איכלס מכרות לאורח מאות שנים. אך בניגוד לו, עבודות הכרייה שם נפסקו והאזור עבר שיקום. באופן מפתיע, הזמן שעבר גרם לאדמה המזוהמת והפצועה להפוך לעשירה ומגוונת, באופן שלא מאפשר להפריד בין טבע ותרבות, פעולה אנושית ופעולה ביולוגית.

קראו עוד