שיח אמן עם יונתן עומר מזרחי

במסגרת נונפיניטו
יונתן עומר מזרחי ובכריה מואסי נפגשים לשיחה על טקסטים ודימויים סאטיריים שממשיכים לשאת היסטוריות שלא הסתיימו.

מעל פלאפל ג'ינה ברחוב העמל התנוססה במשך כשלושה עשורים כרזת פרסומת לקוקה-קולה. צִבעה האדום נשדד מחזותה החבולה, עד שנעלמה מעיני העוברים והשבים ודיירי הבניין. עבור יונתן עומר מזרחי השלט נקשר ישירות לערוצי החדשות והמדיה המסחרית, השזורים תחת אותן ידיים כלכליות ובעלויות צולבות. יחדיו הם מייצרים משטר חזותי של הון, מידע ותשוקה. לגימה מ"טעם החיים" מפעילה את דחף המוות ויכולה להמשיך להתקיים רק במדיה סכרינית, שבה העונג והצריכה תלויים בהסוואת מציאות של הרג.

מאחורי הכרזה נחשף ציור קיר חבוי: ברבוניה שאורכה ארבעה מטרים. ה"ברבוניה ממנשייה" – סולטאן איברהים ד'אכ מן אל-מנשייה (سلطان إبراهيم ذاك من المنشية: סולטן איברהים ההוא ממנשייה), שטה בהווה, בין תשתיות של מחיקה ושל זיכרון. לצד השלט אוסף מזרחי עקבות לתהליכי ההשמדה המתרחשים על סף הסטודיו, בין מגורי עובדי הפרדסים לקירות ארטפורט כיום.

אל מול המציאות, ההופכת למרקע של דימויים, הסברה, תוכן או פרסומות, מזרחי מתחקה אחר מנגנוני השפעה תיאולוגיים ומפרסם מודעות סאטיריות בשבועון הציוני-דתי-חסידי המצליח קרוב אליך. לצד גילויי דעת, המתפרסמים בעיתון, על גאולת ההרס בעזה, הוא מציע מודעה ל"אטמי אוזניים לשוויון נפש", העמידים גם בפני "בכי תינוקות, צרחות כאב ואשמה". בזיקה לתערוכה המכוננת שאצרה שרה בריטברג סמל, "כי–קרוב אליך הדבר מאוד: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", ולשמו של השבועון, הנגזרים שניהם מן הפסוק בספר דברים (ל, יד), שלפיו הנשגב האלוהי והמעשה המוסרי מצויים בקרבה מיידית, מזרחי פוגש בקִרבה כנקודת עיוורון. ככל שעצם קרוב יותר אל העין, כך הוא נעשה קשה יותר לצפייה; הפשע הקרוב ביותר מוסתר בתוך המבט עצמו. הפרדוקס האכזרי מכונן את הקִרבה כמנגנון של הרחקה, וככל שאלו סמוכים, צמודים עד כדי מגע, כך נפערת ביניהם תהום.

קראו עוד
  • אמן

    יונתן עומר מזרחי

  • כתובת

    כתובת: העמל 8, תל אביב

  • תאריך

    יום שני, 14 בספטמבר, 20:00
בחזרה לאירועים
דילוג לתוכן