נועה גיניגר

יצירתה המינימלית והשובבה של נועה גיניגר מושתתת על הרעיון ששום דבר אינו יציב, קבוע או בטוח. כתוצאה מכך, חלק ניכר מעבודתה מתייחס לערגה ולטעם החמוץ-מתוק של שינוי ופרידה. היא חוקרת דרכי ניווט בעולם הזה, פיזיות ורגשיות, בהשראת מערכות מיפוי ומדידה, שפה ושמות, חוקי טבע וקודים חברתיים. היא בוחנת את הדרכים בהן זמן ואינטימיות נקשרים, ומתייחסת לקושי בתפיסת אינטימיות בעזרת מילים. התוצרים השונים כוללים מיצבים תלויימקום הן במרחב הפרטי והן בציבורי, וידאו, סאונד, אובייקטים, עבודות רשת וכתיבה. בנוסף, נועה שותפה בצמד הספוקן וורד "נון ועין" יחד עם המוסיקאית ענת שפיגל.

נועה גיניגר סיימה את לימודיה בבית הספר École Nationale Supérieure des Beaux-Arts בפריס (2005) במהלך לימודיה לקחה חלק בחילופי סטודנטים באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב למשך שנה(2003-2004). היא השתתפה בתוכנית הדושנתית De Ateliers, אמסטרדם (2006-2008), הייתה נציגה של הולנד באקדמיה האמריקאית ברומא (2011) ולאחרונה, אמנית בתוכנית הרזידנסי של Villa Empain – Fondation Boghossian, בריסל (2019). נועה היא זוכת פרס הסטיפנדיום לאמנים מבוססים מקרן מונדריאן (2018-2022) ומענק פיתוח של Amsterdam Fonds voor de Kunst עבודותיה הוצגו במגוון של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות ברחבי העולם, כמו ICA, פילדלפיה; Western Front, ונקובר; Air de Paris, פריז; De Appel, אמסטרדם; בין היתר.

נועה היא גם חברת הנהלה בתוהו"- מגזין אמנות עצמאי המתפרסם בעברית, בערבית ובאנגלית  ומוקדש לקידום כתיבה מקורית ורב–קולית על אמנות; וב– puntWG –חלל תצוגה אקספרימנטלי שמנוהל על ידי אמנים באמסטרדם.

קראו עוד
נועה גיניגר

עבודות

For The Time Being

מאוורר LED מתוכנת, 2011/2020

מעגל טעינה המבוסס מילים ונתונים.

תמונת הצבה מתוך התערוכה Chapter 3HREE, Het Hem, Zaandam, 2020. צילום: קסנדר אפטניק שטנקרק.

קראו עוד

HOMELAND ALONE, ALMOST

מתוך הסדרה SPELLS, עבודה מתמשכת

SPELLS היא מערכת כתיבת טקסטים שפיתחה האמנית על בסיס מבנה השבלונה: יריעת פלסטיק המורכבת מאותיות האלף-בית, כחלק מתחקיר מתמשך על הייצוגים האפשריים של טקסט כדימוי.

תמונת הצבה מתוך, Villa, סטודיו פתוח, Villa Empain – Fondation Boghossian , בריסל, 2019

קראו עוד

נון ועין

שירת ספוקן-וורד, פרויקט מתמשך בשיתוף עם המלחינה והזמרת ענת שפיגל

נון ועין בוחנות נושאים נשיים וקיומיים באמצעות דיאלוג אישי מבוסס-חברות. יחד, האמנית והמלחינה יוצרות פואמות מתוך טקסטים שנלקחו מהצ'אטים והאימיילים האישיים שלהן.

האתר www.noonandain.com מציג את תהליך היצירה יוצא הדופן באמצעות טקסטים, הקלטות שמע, סרטונים כוריאוגרפיים ומגוון חומרים מאחורי הקלעים.

מראה מחברת , הדבקה, 2013

קראו עוד

Get Lost Dreams

גרפיט, שתי ציפיות כותנה, סט מצעים, 2018, 55x65 ס"מ

״קל ללכת לאיבוד בחלומות שלך״ המשפט לקוח מתוך ההורוסקופ היומי של האמנית כפי שהופיע בעבודה המקוונת ״מחשבת מסלול מחדש״ www.recalculatingroute.info

תמונת הצבה במהלך Cool Loneliness, בית, אמסטרדם, 2018. צילום: תמרה קוסלמן.

קראו עוד

Compass

ארבעה לוחות מתכת חרוטים, כסאות, 1.8x9 ס”מ כל לוחית, 85x45x45 ס”מ כל כסא, 2018

שולחן האוכל והכיסאות הממוקמים בסלון האמנית משמשים כמכשיר אוריינטציה, מצפן. על גב כל מושב, על מסגרת העץ, לוחית מתכת מציינת את שם הרחוב שמאחורי אותו כיסא.

תמונת הצבה במהלך Cool Loneliness, בית, אמסטרדם, 2018. צילום: תמרה קוסלמן.

קראו עוד

ג׳ורג׳יה

שיער, 2018, 25x17 ס"מ

ג׳ורג׳יה נוצרה והוצבה על אריחי חדר האמבטיה של האמנית, כשלצופה מבט מוגבל עליה – דרך הדלת הפתוחה חלקית. היצירה היא הומאז' אישי לגוף העבודה של ג'ורג'יה אוקיף ולאטנט דונס (1946-66) של מרסל דושאן.

תמונת הצבה במהלך Cool Loneliness, בית, אמסטרדם, 2018. צילום: תמרה קוסלמן.

קראו עוד

What’s Yours is Mine

שני כיסאות וינטג', ציפורני חתול, 2015-2020, כל כיסא 70x50x60 ס"מ

Both Sides Now (On Shuffle)

טקסט חרוט על עצים, 2015

העבודה מורכבת מכותרות החרוטות על אחד עשר גזעי עצים שונים שנלקחו מתוך אלבומה של ג'וני מיטשל "Both Sides Now", המתחקה אחר מעגל היחסים הרומנטיים המודרניים. העבודה מעלה שאלות הנוגעות בסימון ובעלות על נוף, תוך מתן מענה נוקב למסורת אמנות ה-Land Art, הנשלטת לרוב על ידי גברים.

מראה במהלך ׳אמנות ארעית בנוף׳, I-Park Foundation, קונטיקט, 2015

קראו עוד

The Sorrow the Joy Brings

סרט 35 מ"מ שהומר לדיגיטלי,סדרת קולאז׳ים, בלוג, 2013-2018

פרויקט אמנותי מחקרי שמקורו בתשוקה לשמח את עץ הערבה הבוכיה באמצעות פעולה ידנית שתגרום לעץ, על תכונותיו הבוטניות הקיימות, לשנות את טבעו, את מצב רוחו. הצמח המלנכולי הופך לנושא של התערבות פואטית באמצעות סרט 35 מ"מ, סדרת קולאז'ים ובלוג [http://the-sorrow-the-joy-brings.tumblr.com]

תמונת הצבה מתוך התערוכה "פרחי ארצינו", המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון, 2018. צלמת: דפנה גזית

קראו עוד

The Sorrow the Joy Brings

סרט 35 מ"מ שהומר לדיגיטלי, 5:57 דק׳, סאונד, 2013

הסרט מתחקה אחר הניסיון לרומם ערבה בוכיה בעזרת רוח מלאכותית ומאווררי קולנוע תעשייתיים.

קראו עוד
דילוג לתוכן